משאלי עם - יתרונות וחסרונות

 

במשאלי עם מתממש הרעיון הדמוקרטי בצורה הטבעית והבסיסית ביותר - העם מביע את רצונו בהצבעה והרוב קובע.

 

משאלי עם הן ברמה הלאומית והן ברמה המוניציפלית קיימים בעולם יותר מ 150 שנים ברמות ובצורות שונות. המדינה המתקדמת ביותר בביצוע משאלי עם היא שוויצריה אבל היא איננה יחידה, במדריך לדמוקרטיה ישירה - THE NAVIGATOR TO DIRECT DEMOCRACY יש מידע מפורט על צורות משאלי העם הנהוגים בארצות השונות. גם מדינת ישראל מופיעה במדריך בזכות   חוק יסוד משאל-עם אשר מוגבל להחלטות הנוגעות לנסיגה משטחים הנמצאים בשליטת ישראל.  

 

משאל-עם אינו חף מחסרונות, אבל כאשר דנים בחסרונותיו יש לזכור שגם לדמוקרטיה הייצוגית הקיימת בישראל ישנם חסרונות  אשר הביאו (בארץ ובעולם כולו) לאובדן אמון הציבור בשיטה, במפלגות ובפוליטיקאים.

 

חוק משאלי-עם לא בא להחליף את  הדמוקרטיה הייצוגית אלא לשפר אותה. עיקר תרומתו איננה בחוקים שיעברו במשאלי-עם אלא בעצם קיומו של חוק כחרב מעל ראשם של המחוקקים, הוא מונע מנבחרי הציבור לפעול בניגוד לאינטרס הציבורי.

 

חלק ניכר מהטיעונים נגד משאלי-עם ניתן למנוע אם מקיימים את משאלי העם בצורה נכונה ונבונה (ולא כמו הברקזיט המפורסם). שלושה מקורות שמציגים לקחים והמלצות לעריכת משאלי-עם שראוי להכיר:

• האיחוד האירופי הוציא הנחיות לעריכת משאל עם - CODE OF GOOD PRACTICE ON REFERENDUMS

• הרצאתו של Andreas Gross אחד המומחים העולמיים לדמוקרטיה ישירה על הניסיון השוויצרי     The Experience of Direct Democracy in Switzerland  

• עבודת דוקטור לפילוסופיה  של שאול שארף  - דמוקרטיה ישירה - המחלוקת הנורמטיבית והביקורת השיפוטית

 

הטיעונים העיקריים נגד משאלי-עם :

 

חוסר הבנה של הציבור בנושאים מורכבים העולים למשאל עם

יש אמת מסוימת בטענה זו אבל - גם חברי הכנסת אינם מבינים במרבית הנושאים עליהם הם מצביעים. כדי להיבחר לכנסת אין צורך בקישורים וידע מיוחדים, למעשה התכונות החשובות ביותר של חברי כנסת הם אלו שמאפשרות להם להיבחר לכנסת, קרי - הופעה משכנעת בתקשורת, יכולת מניפולטיבית, קשרים ומקורות  למימון הקמפיינים שלהם. לא נדרשת מהם השכלה או ניסיון בתחום כלשהו. מי שמכיר את הנושאים העולים להצבעה הם מומחים בתחומים שונים. האזרח שאיננו בקי במשאל עם שעולה להצבעה יכול להתייעץ עם חבריו, ולהתחשב בדעתם של מומחים ופוליטיקאים שהוא סומך עליהם.
 

סכנת הקצנה וקרעים בין קבוצות אוכלוסיה שונות.

הניסיון מלמד שמשאלי עם דווקא מקטינים הקצנה ומלמדים את האזרחים להתחשב באחר. מרבית משאלי העם אינם על בסיס מפלגתי ותומכי מפלגות שונות מוצאים את עצמם הן בין התומכים והן בין המתנגדים. לדוגמא תמיכה במאבק הנכים תפגיש תומכים מכל המפלגות וכן גם חקיקה לשמירה על איכות הסביבה או לשיפור מערכת הבריאות. דווקא הפוליטיקאים שנבחרים על ידי קבוצות אוכלוסיה שונות הם אלו שמלבים את המחלוקות והיריבויות בין הקבוצות, והם נכנעים לקבוצות הקיצוניות במחנה שלהם אשר מכתיבות במקרים רבים את החקיקה שהם מקדמים, חקיקה שגורמת להקצנה בין קבוצות אוכלוסיה.  
 

חוסר בגרות של הציבור לקבל החלטות:
גם כאשר הדמוקרטיה הפרלמנטרית החליפה את השלטון המלוכני לפני כ 250 שנים נשמעו דעות על חוסר ההבנה והכישורים של נציגי הציבור לשלוט ולחוקק חוקים ועל יתרון השלטון המלוכני. הציבור בישראל רובו הגדול משכיל ומהפכת המידע מאפשרת לו ללמוד ולהבין כל נושא. נכון שהציבור צריך ללמוד ולהטמיע את האחריות הנלווית לכוח, לכן צריך להפעיל את משאלי העם בצורה מדורגת ואחראית עם אפשרות ווטו ע"י הכנסת (ברוב מיוחס) בשנים הראשונות.
 

מסעות פרסום פופוליסטיים יכולים להשפיע על הציבור

בעיה זו אכן הוכרה במדינות המקיימות משאלי עם ונמצאו לה מספר תרופות: חקיקה המגבילה את הוצאות הפרסום לקראת משאל העם, דרישה לשקיפות של הוצאות מימון קמפיינים, יצירת מסמך פשוט ואובייקטיבי על ידי אזרחים מתנדבים (בדומה לחבר מושבעים בבית משפט) אשר מסביר בקיצור ובשפה פשוטה את יתרונות, חסרונות ומשמעויות החוק המוצע, לדוגמא "היוזמה האזרחית" במדינת אורגון ארה"ב   The Citizens' Initiative Review  

 

סכנת דיקטטורה של הרוב

סכנה זו קיימת גם במשטר הפוליטי הקיים. הגנת זכויות המיעוט במקרה של משאל עם נעשית על ידי החוקה ומערכת המשפט. ראוי לציין שבמרבית הנושאים הכלכליים/חברתיים כגון: מערכת הבריאות, תאונות הדרכים, בנייה בלתי חוקית, פשיעה חקלאית וכו', לא קיימת חלוקה של רוב ומיעוט וימצאו תומכים ומתנגדים לכל הצעת חוק מכל המפלגות לאו דוקא על פי שיוך מפלגתי או מגדרי. בנושא הפרדת הדת מהמדינה ישנו פיצול בין קבוצות שונות אבל הרוב השקול, ששומר מסורת, לא יאפשר חקיקה קיצונית מידי.
 

השפעה על תוצאות ההצבעה על ידי ניסוח השאלה

ניתן לפתור בעיה זו על ידי הגוף המנהל את משאלי העם. השאלה צריכה להיות - האם אתה בעד או נגד החוק מבלי להיכנס להסברים.
 

משאל עם מהווה ערעור בסיסי על שיטת הדמוקרטיה הייצוגית

הטענה - בנושאים חשובים נלקחת הסמכות מהשילטון הנבחר להכריע ומועברת לעם. בכך מערער משאל העם את יציבותו של המשטר ואת סמכותו.

האמת - האמת היא שלאור אובדן האמון בשיטה הדמוקרטית הקיימת קיומם של משאלי עם רק יחזק את אמון הציבור בדמוקרטיה.
 

כאן זה לא שווייץ

טענה זו שנשמעת מפי אנשים רבים לא מצביעה על סיבה ממשית כנגד משאל עם. אבל ראוי לציין שמשאלי עם מתקיימים כיום ב 131 מדינות, בצורות שונות ומשונות ובמדינות רבות ישנם שינויים תכופים בנהלים ובתהליכים בהם מתקיימים משאלי העם. הטענה שישראל איננה שווייץ היא נכונה עובדתית, חוק משאל עם בישראל צריך להתאים למציאות החברתית והפוליטית המקומית. יש ללמוד מניסיונם של מדינות שונות בהן מתקיימים משאלי עם ולהתאים את החוק לצרכים של מדינת ישראל. אחד העקרונות שראוי לאמץ מהשיטה השווייצרית הוא העברת סמכויות מהממשל המרכזי לרמה המוניציפלית בכל תחום שהדבר אפשרי.

.